האם הכסף שנתתם לילדים לדירה באמת מוגן?

הם עבדו כל חייהם, חסכו שקל לשקל, וברגע השיא של ה "מזל טוב" הם העניקו לזוג הצעיר את המפתח לדירה – אבל מה קורה כשסערות החיים דופקות על הדלת? – עו"ד שמעון קדביל בטור מרתק על המצווה היקרה מכל, והדרך המשפטית להבטיח שהחסד שלכם יישאר חסד – ולא יהפוך חלילה למפח נפש. "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" – גם במובן הכלכלי!

לפני מספר חודשים ישב במשרדי ר' אברהם (שם בדוי), חסיד גור, מהסוג שכל חייו הם נתינה אחת גדולה. בפנים חרושות דאגה הוא שח לי  כי ביתו שנשאה לפני חמש שנים. "השקענו את כל חסכונות חיינו," לקחנו גמח"ים ובכל דרך אפשרית, אמר בקול רועד, "נתנו כרבע מיליון שקלים כהלוואה כדי שהזוג יוכלו לרכוש דירה בקריית מלאכי. רצינו שיהיה להם יישוב הדעת ללמוד, לגדל ילדים בנחת. לא חשבנו על חוזים, מי חושב על חוזים בתוך המשפחה?

אבל המציאות, כידוע, לא תמיד שואלת אותנו. יחסי הזוג הצעיר עלו על שרטון, והחבילה התפרקה. כעת, בתביעת חלוקת הרכוש, דורש הצד השני מחצית מהדירה – כולל מחצית מאותו הון עתק שר' אברהם ורעייתו עמלו עליו עשרות שנים בזיעת אפם.

"זה לא הכסף שלי," בכה ר' אברהם, "אלו כספי מעשרות, אלו חסכונות שנועדו גם לחתן את הילדים הבאים. איך הגענו למצב שהנתינה שלנו הופכת לכלי נגדנו?"

אצלנו בחב"ד, מושג ה "חסד" הוא יסוד היסודות. הרבי תמיד עודד לסייע לזוגות צעירים להקים "בניין עדי עד". הורים מוכנים למכור את הבית שלהם, לקחת הלוואות ולעשות שמיניות באוויר כדי שלילדים תהיה קורת גג. זו מצווה גדולה, וזו שליחות משפחתית.

אך דווקא מתוך היראת – שמיים והאהבה, עלינו לזכור את הפסוק: "שונא מתנות יחיה". לא במובן של אי-נתינה, אלא במובן של הגדרה נכונה. כשאתם נותנים סכום כספי משמעותי לילד נשוי, המשפט הישראלי (ובמידה רבה גם המציאות בשטח) רואה בזה "מתנה גמורה". מרגע שהכסף עבר – הוא כבר לא שלכם. הוא של "הזוג".

האם זה מה שהתכוונתם? האם התכוונתם שהכסף יעבור לצד השני גם במקרה של פירוק החבילה, חלילה? ברוב המקרים, התשובה היא לא. התכוונתם לעזור לילד שלכם לבנות בית.

רבים שואלים אותי: איך אפשר לבקש מהילד לחתום על חוזה? זה נראה כמו חוסר אמון, זה פוגע בשלום הבית!

התשובה שלי היא הפוכה: סדר עושה שלום. כשמגדירים את הכסף כהלוואה פעילה המוחזרת בשיעורין בכל חודש (אפילו בסכום סמלי או כזה שמותאם ליכולת הזוג), אתם למעשה מעניקים להם מתנה כפולה: גם קורת גג וגם חינוך לאחריות כלכלית.

מבחינה משפטית, להחזר החודשי יש כוח אדיר להגנה על הכסף שלכם:

    1.   הוכחה חותכת בשטח:  כשיש החזר חודשי קבוע שעובר בבנק, אף אחד – לא הצד השני במקרה של פרידה ולא רשויות המס – לא יכול לטעון שזו הייתה "מתנה". ההחזר הופך את ההסכם למציאות חיה ומוכחת, ולא רק למסמך במגירה.

    1. הגנה מוחלטת מפני נושים וצד ג': אם חלילה אחד מבני הזוג מסתבך בעסקיו או נקלע לחובות, הנושים לא יכולים לשים יד על החלק של ההלוואה. הדירה הופכת ל"מוגנת" יותר כי חלק משמעותי מערכה שייך חוקית להורים המלווים.

    1. יצירת קרן עתידית: הכסף שחוזר אליכם בכל חודש לא חייב לשמש לצריכה פרטית. הורים רבים בקהילה בוחרים לשמור את ההחזרים הללו בחיסכון צדדי, שיוכל לשמש בעתיד כ "מתנת הפתעה" לילד, לבר-מצווה של הנכד או לעזרה לילד הבא בתור.

    1. יושר והגינות על פי תורה: הסדר כזה מונע "לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם". הוא מעמיד את מערכת היחסים על בסיס של כבוד הדדי ויושר, כפי שנדרש מחסיד ירא שמיים.

המעשה הוא העיקר

אל תחכו לרגע של משבר. הסכם הלוואה פעיל ומסודר, שנערך אצל עורך דין המכיר את רגישות הקהילה ואת אורח החיים החב"די, הוא לא סימן לחוסר אמון – הוא סימן לאחריות של הורה שרוצה שקט נפשי. זו הדרך להבטיח שהחסד שלכם ימשיך להאיר, שהילדים ילמדו את ערך הכסף, ושכספי העמל שלכם יישארו תמיד כעוגן של ביטחון למשפחה.

סיפורו של ר' אברהם הסתיים בסופו של דבר בפשרה כואבת, כי אצלו הכל היה "על בסיס אמון" ללא החזרים וללא מסמכים. הוא לימד את כל הקהילה שיעור חשוב:  "חכם עיניו בראשו".

ליעוץ פרטני ניתן לחייג לטלפון 052-7706080

קביעת ייעוץ משפטי ראשוני

מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם: